המרכז לטיפול

בהפרעות חרדה ולחץ

054-499-9044

Gadot image

טיפול רגשי לילדים

עולמו הרגשי של הילד הוא יחודי ושונה מעולמו הרגשי של מבוגר. שונות זו נובעת מהבדלים ברמת ההתפתחות הקוגניטיבית, השפתית, ההתנהגותית והרגשית בה נמצא הילד בכל שנה בחייו.

ילדים ומתבגרים חווים פעמים רבות קשיים רגשיים והתנהגותיים המתקשרים לסביבה בה הם חיים, למערכת המשפחתית או החברתית שלהם, למשימות ההתפתחותיות הניצבות מולם, לבריאותם, ולתפקודם הכללי.

לעתים קרובות עקב שונות זו יש קושי לתת מענה מתאים למצוקת הילד בתוך המערכת המשפחתית או הלימודית בה שוהה הילד, ויש צורך לפנות לגורמים טיפוליים מקצועיים בעלי הכשרה מתאימה על מנת לסייע לילד ולמשפחתו. טיפול זה שונה במהותו מטיפול במבוגרים ומותאם באופן ייחודי לילד או למתבגר על פי גילו ומצבו, וכולל פעמים רבות טיפול במשחק, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול ביופידבק או הדרכת הורים. חלק מהתערבויות הטיפוליות יעשו ישירות עם הילד, חלקן באמצעות פגישות משותפות של הילד וההורים, וחלקן אף ללא טיפול ישיר בילד אלא רק באמצעות הדרכת ההורים.

קשיים נפוצים בקרב ילדים המופנים לטיפול הם חרדות ופחדים, קשיי פרידה, בעיות חברתיות, בעיות התנהגות, התפרצויות זעם, קשיים בוויסות רגשי, הפרעות אכילה, בעיות התפתחותיות, בעיות פסיכוסומטיות, הרטבה וכן קשיים מול סמכות ומסגרות.

Page image

פחדים אצל ילדים

כולנו חווים פחדים שונים, ילדים צעירים כמו גם מבוגרים. עם זאת, אצל ילדים תחושות אלה נורמליות ואף נחוצות. התמודדות עם פחדים עשויה לסייע לילדים ללמוד להתמודד עם מצבים לא נוחים וחוויות מאתגרות בעתיד. כמו כן, פחדים מציאותיים הינם שימושיים לעיצוב התנהגות זהירה ושקולה אצל ילדים. חרדה לעומת זאת, מוגדרת כדאגה או חשש ללא סיבה נראית לעין, ואם היא נמשכת לאורך זמן, היא עלולה לגבות מחיר מן הילד.. פחדים אופייניים לגיל: תינוקות בדרך כלל מפגינים חרדת זרים ונצמדים להוריהם כאשר הם פוגשים אנשים אינם מכירים. פעוטות בני 10-18 חודשים מפגינים חרדת פרידה המתבטאת במצוקה רגשית ובכי בזמן פרידה מהורה. ילדים בני 4-6 שנים מפחדים מדמויות אגדיות כמו מפלצות ורוחות. לדים בני 7-12 לעיתים קרובות מפחדים ממצבים מציאותיים כמו פגיעה בהם או בהורים/אחים שלהם במקרה של פציעה או אסון טבע. אפשרויות לפחדים נוספים פחד גבהים, פחד מדם, חרקים ועוד. ילדים עשויים לפתח פחדים כתוצאה מחוויה לא נעימה עם גירוי מסוים, כמו נשיכת כלב או תאונה כלשהי. כשילדים גדלים, פחדים שונים נעלמים, פחד חדש עשוי להחליף את השני או להתווסף אליו. למשל, ילד שהתקשה לישון ללא אור דולק בלילה, יוכל בהחלט ליהנות מסיפורי אימה על רוחות רפאים שנים ספורות לאחר מכן. פחדים עשויים אף להיות ממוקדים בגירוי ספציפי מאד ולהתעלם מגירויים אחרים קיצוניים ממנו – כך למשל, ילדים יכולים לפחד מהכלב של השכן, אבל לבקש ללטף את האריה בגן החיות. ביטויי חרדה אצל ילדים יכולים להיות מגוונים ושונים , לדוג' ילד הנצמד להוריו, מתנהג באופן אימפולסיבי או מוסח מאד. ילדים חרדים נוטים לתנועות עצבניות כמו למשל טיקים זמניים. כמו כן, עשויות להופיע בעיות שינה – קושי להירדם או קושי לישון כרגיל. מבחינת סימנים פיזיים ניתן יהיה להבחין בהזעה בידיים, דופק לב ונשימה מואצים, כאשר הילד עשוי אף להתלונן על בחילות, כאבי ראש וכאבי בטן חוזרים.. שיטות טיפול בבעיה כאשר אתם מזהים כי ילדכם מגלה סימני חרדה, דברו אתו על הפחד שלו. לעיתים קרובות, ההרגשה של הילד כי יש לו אוזן קשבת אצל הוריו עשויה להספיק על מנת שיתגבר על הפחד לחלוטין. כהורים, יש בידיכם לסייע לילדכם להתמודד עם חששותיו ולפתח מיומנויות ובטחון להתגבר עליהם הרבה לפני שהם הופכים להפרעה של ממש. נציג כעת את העקרונות הבסיסים שעשויים לסייע לכם כהורים להתמודד עם הפחדים של ילדכם, חשוב להבין כי אלו קווים מנחים להתמודדות ולעיתים רצוי לפנות לטיפול בהדרכת הורים על מנת ליישם קווי יסוד אלו בפועל. הצעד הראשון הוא כאמור הכרה בפחד של הילד, מילים עשויות למוסס את המוחשיות של רגשות הפחד של הילד. לעולם אל תזלזלו בפחד של ילדכם, אמירה כמו "אל תדבר שטויות, אין מפלצות בארון שלך!" אולי יגרמו לילד לחזור למיטה, אבל הן בהחלט לא יעלימו את הפחד שלו. במקביל, אל תיכנעו ואל תתאימו את עצמם לפחד של הילד. אם הילד מפחד מכלבים, אל תחצו את הכביש על מנת להימנע מכלב המתקדם לעברכם. היו שם עמו, תתמכו ותעודדו אותו לשהות במחיצת הגירוי המפחיד, אל תעודדו הימנעות. בהדרכת הורים תוכלו לקבל הכוונה ספציפית ומותאמת יותר לצרכים שלכם, לאופי של הילד ושל הקשר ביניכם על מנת לעזור לילדכם להתמודד עם פחדיו באופן היעיל ביותר. כך למשל, תוכלו ללמוד כיצד לסייע לילד להתמודד עם הפחד שלו על ידי כך שתלמדו אות ולדרג את הפחד מ1-10. היכולת של הילד לתת מספר לפחד, מפחיתה מן העוצמה של "פחד" חסר גודל וצורה. עבור ילדים צעירים יותר, ניתן להשתמש בגוף כמדד – פחד עד הברכיים, עד הבטן, עד השערות של הראש... כמו כן, תלמדו אסטרטגיות מגוונות להתמודדות, כמו עידוד הילד לנסות ולהתקרב לגירוי המפחיד כשהוא נעזר בכם כמקלט ובסיס להירגעות בין הניסיונות ולימוד הילד טכניקות להירגעות ונשימה נכונה. כאמור, אם החרדה של הילד נראית לא מותאמת או חסרת פרופורציה, ייתכן שתרצו להיוועץ עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש כגון פסיכולוג או פסיכיאטר. הדרכת הורים וטיפול פרטני בילד הסובל מחרדות עשויים להיות יעילים מאד בשיטות המוצעות כיום במכונים וביחידות המתמחות בכך. אחת השיטות המומלצות לטיפול פרטני בחרדות בילדים הינה שיטת ביופידבק בשילוב עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי. במסגרת טיפולית זו לומד הילד לזהות את מאפייני החרדה הגופניים והקוגניטיביים ורוכש מיומנויות של שליטה בחרדה. מומלץ לפנות לאיש מקצוע מומחה אשר יתאים עבורכם את המסגרת הטיפולית המתאימה ביותר עבורכם ועבור ילדכם.

Page image

הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים

הפרעת קשב וריכוז, כשמה, מתבטאת בהפרעה ביכולת למיקוד קשב ולריכוז לאורך פרקי זמן מספקים, המחבלת בהשלמת משימות באופן עקבי. ילדים אלו עשויים לסבול גם מאימפולסיביות, פעילות יתר ואף בעיות התנהגות. בדרך כלל הסימפטומים מופיעים כבר בגיל הגן, ורוב הילדים ממשיכים לסבול מההפרעה עד הבגרות. חיים בבית עם ילד אשר סובל מהפרעת קשב וריכוז עשויים להיות מתסכלים ומלחיצים עבור שאר בני המשפחה, אך כהורים יש לכם אפשרות לעשות די הרבה על מנת להקל ולצמצם את השפעת הסימפטומים על חיי הילד וחיי המשפחה. ילדים עם הפרעה זו סובלים בדרך כלל מליקויים ביכולות הניהול – היכולת לחשוב ולתכנן מראש, לארגן, לשלוט בדחפים ולהשלים משימות. אתם כהורים יכולים לקחת על עצמכם את התפקיד הניהולי ולשמש לילד מדריכים עד שילד בעצמו מיומנויות אלו. ילדים הלוקים בהפרעה זו עשויים להתקשות לשתף פעולה ולהיענות לבקשות ולעיתים לגרום למבוכה וכעס אצל הוריהם. כהורים חשוב שתזכרו כי הילד אינו מתנהג כך בכוונה, הוא היה מאד רוצה לשמח אתכם, אבל הו אלא יודע איך לעשות את הדברים הבסיסיים האלו כמו לסדר את החדר או לשבת בשקט. גורמים וביטויים שלוש תתי קבוצות להפרעה הקבוצה הראשונה מתאפיינת בבעיית קשב דומיננטית, הקבוצה השנייה מתאפיינת בבעיית היפראקטיביות דומיננטית, והשלישית מאופיינת בשילוב של בעיית קשב והיפראקטיביות. ישנן מספר התנהגויות של ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז אשר באות לידי ביטוי בהקשר המשפחתי בתוך הבית: לא "שומעים" בקשות של ההורים, ולכן לא ממלאים אחר בקשות אלו. מתקשים לעמוד בזמני השכבה בלילה, מתקשים להירדם. הם לא מאורגנים ומוסחים בקלות, מה שמביא לכך שבני משפחה אחרים נאלצים לחכות להם, לנקות ולסדר אחריהם. ילדים עם קשיי אימפולסיביות לעיתים קרובות מפריעים לשיחות ומושכים תשומת לב בזמנים לא מותאמים. הם מדברים לפני שהם חושבים מה שמוביל לכך שהם אומרים דברים מביכים או חסרי טקט. שיטות טיפול בבעיה ראשית, בכל חשד להפרעת קשב וריכוז, יש לפנות לאבחון ההפרעה אצל נוירולוג ילדים, רופא ילדים המומחה בהתפתחות הילד או פסיכיאטר ילדים. בהמשך, הטיפול בילדים בכלל, ובהפרעת קשב וריכוז בפרט, הינו בדרך כלל טיפול מערכתי, אשר כולל התערבות משולבת עם ההורים כמו גם מול בית הספר של הילד. הטיפול המערכתי בילד כולל לעיתים קרובות הדרכת הורים אשר מסייעת להורים בהתמודדות השגרתית עם הסימפטומים של הילד הן מבחינה תפקודית בבית ומחוצה לו, והן מבחינת הקשיים הרגשיים שלעיתים קרובות עולים בילד כמו גם בהורים. במרכז גדות קיימים מענים ייחודיים הכוללים טיפול ביופידבק ונוירופידבק אשר הוכחו מחקרית בעולם כיעילים בהתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז עם או ללא תסמינים היפראקטיביים. טיפול נוירופידבק מכוון לשינוי של גלי המוח ודפוס הקשב עצמו, ולעומתו טיפול ביופידבק מכוון לשינוי רמות העוררות ורכישת כלים לוויסות ושליטה במצבי עוררות והיפראקטיביות. במקביל, בהתייעצות עם רופא מומחה, יש לשקול מתן תרופות מעוררות (כמו ריטלין) אשר משפרות את ההתנהגות ואת היכולות הקוגניטיביות של הילד בטווח הקצר. כמו כן, המסגרת הטיפולית תוכל לספק לילד תמיכה וסיוע בבעיות ההתנהגות שעשויות להתלוות להפרעה, כאשר שילוב הכוחות ביחד עם ההורים והצוות החינוכי בבית הספר עשוי לייצר עבור הילד סביבה מקבלת ואוהדת, אשר תסייע לו בהתמודדות מול ההפרעה ותסמיניה באופן מסתגל ופרודוקטיבי יותר.

Page image

הרטבת לילה אצל ילדים

ילדים עד גיל 7 עדיין מפתחים שליטה בשלפוחית בלילה, ולכן אם הילד עדיין "מפספס" מדי פעם, עדיין אין סיבה לדאגה. אם בעיית ההרטבה ממשיכה מעבר לגיל 7, כדאי לגשת לטפל בבעיה עם הרבה סבלנות והבנה, במיוחד אם הילד חזר להרטיב אחרי מספר חודשים יבשים. במקרים שבהם ההרטבה מלווה בכאבים, צמא בלתי רגיל או תסמינים נוספים יש לפנות לרופא הילדים. גורמים וביטויים אנשי המקצוע מונים מספר סיבות אפשריות להרטבת לילה: שלפוחית קטנה, אשר טרם התפתחה לגודל שמאפשר שמירת שתן למשך לילה שלם. קושי של הילד לזהות שלפוחית שתן מלאה עכב כך שהעצבים שאמורים להעיר את הילד לא מפותחים דיים. חוסר איזון הורמונלי המתבטא בחוסר של ההורמון anti-diuretic (ADH) אשר אחראי על דיכוי ייצור השתן בשעות הלילה. לחץ – ילדים אשר נולדים להם אחים ואחיות נוטים לחזור להרטיב בלילה לעיתים, כמו גם התחלה של בית ספר חדש, שינה מחוץ לבית וכדומה. דלקת בדרכי השתן – יש לצפות לתסמינים נוספים כמו כאב בעת מתן שתן, מתן שתן תכוף וכדומה. הפסקת נשימה בשינה – לעיתים הרטבת ליהל הינה סימן של הפסקת נשימה בשינה. יש לצפות לתסמינים נוספים כמו נחירות, דלקות באוזניים ובסינוסים, כאבי גרון או טשטוש במהלך היום. סכרת – סימנים נוספים עשויים להיות העברת כמויות שתן גדולות בבת אחת, צמא מוגבר, עייפות ואיבוד משקל על אף אכילה סדירה. עצירות – עצירות ממושכת עשויה לגרום לשרירי הסוגרים להפוך ללא תפקודיים מה שעלול להוביל להרטבת לילה. בעיה מבנית בדרכי השתן או במערכת העצבים – לעיתים נדירות מאד, הרטבת לילה מצביעה על פגם מולד במערכת העצבים או במבנה של מערכת השתן. שיטות טיפול בבעיה ראשית, יש לעבור בירור רפואי ראשוני אצל רופא הילדים על מנת לשלול בעיות רפואיות הגורמות להרטבת לילה. לעיתים קרובות ניתן להשתמש במכשירים אשר מזהים רטיבות ומפעילים אזעקה אשר מעירה את הילד. ישנן גם תרופות להאטת ייצור השתן בלילה או תרופות המיועדות לשלפוחית קטנה. הדרכת הורים עשויה לסייע בנקיטת פעולות יעילות לטיפול בבעיית ההרטבה, הדרכה זו מומלצת בעיקר משום שטיפול בהרטבת לילה עשוי להיות מתיש בשל הצורך להתעורר בלילה, כאשר תמיכה מקצועית מאפשרת להורים סבלנות ועקביות בטיפול בבעיה. כמו כן, במקרים שבהם זוהתה בעיה רגשית כלשהי כסיבה להרטבה, לרבות מתח ששרוי בו הילד, מומלץ לשלב טיפול פרטני בילד.

Page image

הפרעות התנהגות אצל ילדים

ילדים רבים יכולים להפגין התנהגות שתראה לנו המבוגרים כבעייתית במצבים שונים. גירויים שונים יכולים לגרום לשינויי מצב רוח, מאורע מרגש או מלחיץ יכול לגרום לביטויי לחץ ואף תוקפנות אצל הילד, מצבי מצוקה מסויימים בחיי הילד (כגון חולי או משבר במשפחה, מעבר דירה, מצוקה חברתית וכדומה) יכולים גם כן לקבל ביטוי של התנהגות מרדנית או מתריסה. ביטויים אלו הם תגובתיים, נורמטיביים ומותאמים. יחד עם זאת, לעתים לא ניתן להסביר את תגובות הילד והתנהגותו נראית יותר כבעיית התנהגות קבועה ולא נקודתית וזמנית, ללא הסבר מתאים. במקרים כאלה חשוב לאפשר לאיש מקצוע לאבחן את מצב הילד והתנהגותו ולהתאים לו תכנית התערבות טיפולית מתאימה. הפרעות התנהגות כוללות התפרצויות זעם (טנטרום), אגרסיביות פיזית כמו תקיפה של ילדים אחרים, וכחנות מוגברת, גניבה וצורות אחרות של התנגדות והפרה של סמכות. הפרעות התנהגות בדרך כלל מושכות את תשומת לב המבוגרים כאשר הן באות לידי ביטוי בירידה בלימודים והדרדרות מערכות יחסים עם משפחה וחברים אשר מתגברות ככל שעובר הזמן. הפרעות התנהגות עשויות להדמות להפרעת קשב וריכוז, במיוחד בשל האימפולסיביות וההיפראקטיביות, ואולם אלו הפרעות נפרדות, אשר עשויות להופיע כל אחת בנפרד. עם זאת, בערך שליש מהילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מפתחים הפרעות התנהגות נלוות להפרעה. גורמים וביטויים הפרעת התנהגות יכולות להופיע כאחת משתי הפרעות – הפרעת התנהגות מרדנית מתנגדת (Oppositional Defiant Disorder - ODD) או הפרעת התנהגות (Conduct Disorder - CD), כאשר הפרעת התנהגות (CD) הינה הפרעה חמורה יותר, הדורשת טיפול אינטנסיבי וכולל יותר מאשר הפרעת התנהגות מרדנית מתנגדת. הפרעת התנהגות מרדנית מתנגדת מאופיינת על ידי מדריך ההפרעות הנפשיות (DSM-IV), כסימפטומים מתמשכים של התנהגויות נגטיביות, מפרות, בלתי מצייתות ועוינות כלפי דמויות סמכות. ילד עם ODD יגלה נטייה לווכחנות מול מבוגרים, יתרגז בקלות ויציק לחבריו בכוונה, בנוסף להתנהגויות בעייתיות נוספות. על הרקע הזה, הילד עשוי להיתקל בקונפליקטים חברתיים ולעימותים מול דמויות חינוכיות שונות בבית הספר ומחוצה לו. ללא טיפול מתאים, הסימפטומים מחמירים ועלולים להיות מאובחנים בהמשך כהפרעת התנהגות (CD) מלאה. הפרעת התנהגות (CD) מוגדרת במדריך להפרעות נפשיות כדפוס התנהגות חזרתי ועקבי אשר מבטל את זכויותיו הבסיסיות של הזולת או אשר מהווה הפרה בוטה של הנורמות המותאמות לגיל של המטופל. הפרעה זו יכולה להתבטא באלימות כלפי אנשים ובעלי חיים, ונדליזם, גניבה, בריחה מהבית, אי התייצבות לבית הספר, או כל הפרה אחרת של חוקים ונורמות חברתיות. כאשר הפרעה זו מלווה בהפרעת קשב וריכוז, ילדים/נערים אלה עלולים לנשור ממסגרות חינוכיות באופן סדרתי, ואף להסתבך עם החוק לעיתים קרובות. שיטות טיפול בבעיה ילדים אשר סובלים מקו-מורבידיות של הפרעת קשב עם הפרעת התנהגות מטופלים מטכניקות התנהגותיות המוטמעות בבית ובבית הספר של הילד/נער. אשר מסייעות להם לזהות את סימני הכעס של עצמם ולהתמודד עמו באופן מסתגל יותר, זיהוי והתמודדות משופרת חייב להיות מחוזק על ידי דמות סמכות (הורה או דמות חינוכית) בזמן אמת, על מנת לאפשר לילד להתקדם ולפתח את המיומנויות החסרות לו. טכניקות מותאמות אישית אלו יכולות להיות מוקנות לילד על ידי מטפלים התנהגותיים מומחים. כמו כן, ניתן להשתמש בתרופות מעוררות (כמו ריטלין), אשר עשויות לסייע גם לסימפטומים של הפרעות התנהגות.

Page image

קשיים חברתיים אצל ילדים

קשיים חברתיים אצל ילדים יכולים להתבטא לאורך כל חיי הילדות, החל משלבים ראשוניים בגן, ולעתים להתפתח בשלב מסוים מאוחר יותר בחייו של הילד. ילד אשר לא גילה כל בעיה לשחק עם ילדים אחרים, פתאום מרגיש מבודד ולא מצליח להתחבר עם הילדים בגן או בבית הספר. לאחר שלב הפעוטות, קשרים חברתיים משתנים מהר מאד והדינאמיקה החברתית הופכת מורכבת יותר ויותר. כך, יתכן כי ילדים אשר הסתדרו חברתית עד גיל מסוים, יכולים למצוא את עצמם חווים קושי חברתי משמעותי החל מגילאי הגן המאוחרים ואף בבית הספר. . גורמים וביטויים ישנם גורמים שונים אשר יכולים ליצור קשיים חברתיים אצל ילדים - לעתים הקשיים נוצרים עקב שינוי מקום מגורים וקושי להסתגל לסביבה החדשה, לעתים הקושי נובע מדפוסי תקשורת לקויים, ממצבים רגשיים שונים כגון בעיה בערך העצמי או ביישנות קיצונית וכן הלאה. ילדים אשר חווים קשיים חברתיים יתקשו להסתדר עם ילדים אחרים, להכיר חברים חדשים ולשמור על החברים הקיימים, כמו גם להתחבר עם קבוצות של ילדים. ניתן יהיה לראות כי הם מתקשים לשחק בתורות ונוטים להתפרץ לדברים של ילדים אחרים. קשר עין הוא פעולה אינטואיטיבית אשר רובנו איננו מקצים לה מחשבה, במהלך שיחה אנחנו מישירים מבט ומסיטים אותו לסירוגין באופן אשר מאפשר לצד השני לחוש שאנחנו מקשיבים לו, מבלי להטריד במבט מתמשך מדי. ילדים בעלי קשיים חברתיים נוטים שלא ליצור קשר עין, כך שקשה להבין האם הם מקשיבים כשמדברים אליהם. ילדים עם קשיים חברתיים הרבה פעמים לא מצליחים להבין מה אנשים אחרים חושבים או מרגישים, הם אינם מצליחים לראות את הסיטואציה מנקודת מבטו של הזולת ולכן נדמה שהם אנוכיים או חסרי אכפתיות. שיטות טיפול בבעיה חשוב לזכור כי ישנם ילדים ביישניים או סגורים יותר, או כאלו המעדיפים מיעוט של חברים קרובים על פני מעגל חברתי רחב ומורכב. כמו כן, ילדים מסוימים מעדיפים השתייכות שקטה יותר לקבוצה, ללא שאיפה להיות במרכזה. אמת המידה לטיפול במה שעשוי להיראות לכם כ"קשיים חברתיים" הינה רמת המצוקה של הילד על פי דיווח ישיר או סימנים אחרים המעידים על מצוקה כמו הופעה של הרטבה בלילה, התפתחות של חרדות, עצבנות בלתי רגילה, מצבי רוח קיצוניים וכיוצא באלה. קשיים חברתיים משמעותיים אשר מייצרים מצוקה אמתית צריכים להיות מטופלים, וברוב המקרים לא יחלפו מעצמם. ילדים אשר מתקשים ללמוד מיומנויות חברתיות לא יצליחו להשלים את הפער בתוך חברת בני גילם הרגילה אשר זזה מהר מדי עבור ילד אשר לא מבין את הדינמיקה מלכתחילה. כמו כן, יש חשיבות לטיפול מוקדם בקשיים במיומנויות חברתיות מאחר וככל שעובר הזמן המצב עלול להחמיר. במידה והגעתם למסקנה שיש צורך בהתערבות מקצועית, עומדות לרשותכם קבוצות ללימוד מיומנויות חברתיות המתבססות על עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. ההנחה של קבוצות אלו הינה כי ילדים ובני נוער אשר סובלים מבעיות חברתיות מפתחים, במקביל לקשיים ההתנהגותיים, גם מחשבות ואמונות אשר משמרות ואף מחמירות את המצב. לפיכך, בטיפול בקשיים חברתיים יש להתייחס גם להערכה עצמית שלילית, פרשנות מעוותת של מאורעות חברתיים כמו גם אמונות וניבויים עתידיים בעייתיים. כמו כן, גם טיפול פרטני המתמקד ברבדים אלו של הקושי עשוי להיות מועיל עבור מי שמעדיף מסגרת טיפולית שתהיה יותר מותאמת אישית ואינטימית יותר עבור הילד.

Page image

דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון אצל ילדים

דימוי עצמי הינו המידה שבה הילד מעריך את עצמו. דימוי עצמי הינו מושג גמיש אשר משתנה מיום אחד למשנהו, משנה לשנה. ואולם, זוהי תכונה אשר נוטה להתפתח באופן מתמשך מהילדות ועד לבגרות. דימוי עצמי יכול להיות מוגדר כתחושת מסוגלות כמו גם תחושת הערכה וחיבה מצד הסביבה. המרכיב הסביבתי חשוב ביותר להגדרת הדימוי העצמי, כך, ילד אשר נהנה מהצלחתו אך לא מרגיש אהוב, בסופו של דבר יהיה בעל דימוי עצמי נמוך. מידה תקינה של דימוי עצמי מתפתחת רק במצב של איזון – כשהילד מרגיש מסוגל ואהוב. ראשיתם של דפוסי הדימוי העצמי נעוצים בגיל צעיר מאד. העיקרון של מאמץ והתמדה המובילים להצלחה הינו עיקרון מוקדם, וככל שמתבגרים קשה יותר לשנות את האופן שבו אנשים תופסים ומגדירים את עצמם ביחס לעקרון הזה. גורמים וביטויים דימוי עצמי תקין מתפקד כמגן עבור הילד אל מול אתגרי החיים. נראה כי ילדים אשר מכירים את חזקותיהם וחולשותיהם ומרגישים טוב עם עצמם, מתמודדים טוב יותר עם קונפליקטים ועומדים ביתר קלות בלחצים סביבתיים. לעומת זאת, עבור ילדים בעלי דימוי עצמי נמוך אתגרים שגרתיים עשויים להיות מקור לחרדה ותסכולים. ילדים אשר אינם מעריכים את עצמם יתקשו יותר בפתרון בעיות, מאחר ומחשבות משתקות כמו "אני לא טוב בזה" או "אני לא יכולה לעשות שום דבר כמו שצריך" מובילים את הילד לפאסיביות ונסיגה מפעילות מוכוונת מטרה בעולם. חשוב לזהות סימנים אשר עשויים להעיד על דימוי עצמי נמוך אצל הילד: כך, הימנעות מאתגרים חדשים ואמירות מבטלות של הילד על עצמו ("אני טיפשה", "לעולם לא אלמד את זה", "למה שאתאמץ? גם ככה לאף אחד לא אכפת ממני") הם סימנים בולטים לדימוי עצמי נמוך. בנוסף, סבילות נמוכה לתסכול אצל הילד, ילד שממהר לותר ולהרים ידיים או מחכה שמישהו אחר ייקח שליטה על המצב, או לחילופין מבקר את עצמו בחריפות וממהר להתאכזב מעצמו הוא ילד שקרוב לוודאי סובל מדימוי עצמי נמוך. ילדים כאלה פגיעים יותר להפרעות נפשיות מסוגים שונים, לצד פגיעה אמתית בביצועים ובהישגים של ילדים מוכשרים. שיטות טיפול בבעיה באופן שוטף, חשוב כהורים להיות רגישים במילותינו מאחר וילדינו בדרך כלל נותנים משקל רב לדברים שאנחנו אומרים להם, במיוחד אם הדברים נוגעים בהם באופן ישיר. שבחו את הילדה על המאמץ שעשתה, ועל הדרך שבה התמודדה עם בעיה מסוימת, ולאו דווקא את ההצלחה שלה. במקרה של כישלון, תוכלו לומר "הפעם לא הצלחת, אבל אני מאד גאה באופן שבו התמודדת, כל הכבוד על ההתמדה שלך והמאמץ שהשקעת בניסיון!" ככה תתגמלו גם מאמץ ודבקות במשימה ולא רק את ה"שורה התחתונה". שימו לב לקווים מחשבתיים ותפיסתיים אשר מזינים את הדימוי הנמוך והתייחסו אליהם, אחרת, לקווים קוגניטיביים כאלה יש נטייה להפוך למציאות. כמבוגרים אשר מסוגלים לראות את התמונה הרחבה אתם יכולים לומר לילדה שלכם "את תלמידה מצוינת בבית בספר, תנ"ך/ספרות/מתמטיקה הוא פשוט מקצוע שאת צריכה לעבוד עליו יותר, נוכל לעבוד על זה ביחד". במקרה ואתם חשים כי הילד או הילדה שלכם זקוקים לתמיכה וליווי מקצועי, ישנן אופציות טיפוליות מגוונות. הטיפול המקובל עבור דימוי עצמי נמוך הינו טיפול מכוון-מטרה אשר מתמקד בקשיים בדימוי עצמי אצל הילד. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי הילד יקבל הזדמנות לבחון מחדש אמונות ודפוסי חשיבה אשר מרכיבים את הדימוי העצמי שלו ולשנות קוגניציות אשר משמרות את הדימוי הנמוך. כך למשל, יחד עם המטפל יוכל הילד לזהות מחשבות המהוות הפרעה לתפקוד מיטבי בפתרון בעיות ויוצרות עומס בלתי רצוי בהתמודדות עם מצבים מורכבים, לצד תרגול חשיפות במטרה להפסיק הימנעות מהתנסות באתגרים חדשים. טיפול בחיות מומלץ לילדים בעלי מוגבלויות פיזיות אשר מובילות לדימוי עצמי נמוך. כמו כן, טיפול דינאמי המותאם לילדים, טיפול במשחק, עשוי להועיל בזיהוי מוקדים רגשיים בעייתיים אשר מקשים על הילד להתפתח ולגבש לעצמו דימוי עצמי מותאם ליכולותיו וכישרונותיו.

Page image

סמכות הורית

סמכות הורית מוגדרת על ידי שני מרכיבים יסודיים: מנהיגות, המאפשרת להורה לכוון את הילד להתנהגות מועדפת על ההורה, וידע וניסיון, המאפשרים להורה לחנך את הילד לפי אמונותיו וערכיו . בכל מקרה, הכוונה היא ליכולת של ההורה להשפיע על בחירותיו של הילד ובכך לדאוג לרווחתו ולהתפתחותו התקינה. בדרך כלל, קל יותר לבנות סמכות הורית בגילאי הילדות, מאשר לתחזק אותה במהלך גיל ההתבגרות המאופיין בנטייה להתנגדות מוגברת לדרישות ההורים. סמכות הורית וסגנונות הורות ישנם שלושה סגנונות עיקריים שמקובל כיום לזהות בהקשר למיומנויות של סמכות הורית: סמכותני – הורים סמכותניים מציגים דרישות גבוהות, שליטה גבוה ומציעים פחות חמימות ותקשורת כנה ופתוחה. סגנון הורות כזה עלול להוביל להתפתחות של עוינות, נגטיביות והתמרמרות אצל הילדים. כנועים/מתירנים – הורים מתירניים מציגים דרישות נמוכות ושליטה מופחתת בהתנהגות הילדים. עם זאת, בדרך כלל ניתן לראות יותר חמימות ותקשורת פתוחה מול הילדים. הורות כזו מעצבת ילדים שלעיתים יהיו תלותיים מדי, וילדים אשר חסרים כלים לעצמאות ותפקוד בוגר בעולם. סמכות הורית – הורים בעלי מיומנויות של סמכות הורית, משלבים בין ארבעה התחומים באופן מאוזן. הם מציגים דרישות גבוהות ביחד עם שליטה גבוהה בהתנהגות הילדים, כאשר הם מצד שני מציעים לילדים תמיכה ואהבה ותקשורת הורה-ילד מספקת. הורים אלו מתאפיינים בהיענות למציאות הדינאמית בין ההורים לילד. ילדים להורים בסגנון הורות כמתואר בדרך כלל יתנהגו באופן מספק, יפגינו יצירתיות, סקרנות, שאפתנות והתנהגות מוכוונת מטרה. קשיים בסמכות ההורית, מעבר לבעייתיות שהיא מייצרת בעיצוב התנהגותו וגישתו הבסיסית של הילד לחיים הבוגרים, מובילה בדרך כלל לדינאמיקה קשה בחיי המשפחה. קשיים כאלה יכולים להתבטא בריבים תכופים, ויכוחים וקושי לבלות זמן משפחתי נעים וממלא הנחוץ לכל בני המשפחה. שיקום הסמכות ההורית הדרכת הורית מותאמת היטב, אשר לוקחת בחשבון את אופי בני המשפחה והדינאמיקה ביניהם, יכולה לשפר משמעותית את מיומנויות הסמכות ההורית של ההורים, לשקם את האמון בין הצדדים ולהבריא את היררכיית היחסים התקינה לטובת תחושת הביטחון של הילד והאפשרות של ההורה לעמוד באחריות ההורית המתחייבת מתפקידו. במקרים מסוימים מומלץ על טיפול דינאמי פרטני לאחד ההורים, או לשניהם, כאשר המטפל מבחין כי ישנם מכשולים רגשיים אשר מפריעים להורה אחד (או שניהם) לסגל את המיומנויות הנדרשות. כמו כן, לעיתים קשיים בסמכות ההורית עשויים לנבוע מבעיות זוגיות בין ההורים, אשר לא מאפשרים להם לאמץ חזית אחידה ובוטחת אל מול הילדים, ובמקרים כאלה מומלץ להתחיל בטיפול זוגי לפני שמתחילים בהדרכה הורית.

Page image

בעיות התפתחות

כשמדברים על בעיות התפתחות חשוב קודם כל לזכור כי ילדים מתפתחים בקצב שונה וכי טווח הנורמה הינו רחב. עם זאת, נדרשת תשומת לב לעיכובים משמעותיים בתחומי ההתפתחות השונים – רגשי, מנטלי או גדילה פיזית. זאת מאחר שעיכובים אלה עלולים להעיד על ליקויים התפתחותיים, אשר זיהוי וטיפול מוקדם בהם יסייעו בצמצום משמעותי שלהם. גורמים וביטויים ישנן סוגים רבים של עיכובים התפתחותיים: עיכוב שפתי, עיכוב בהתפתחות הראייה, עיכוב ביכולות מוטוריות ותנועה, עיכוב ברכישת מיומנויות חברתיות ורגשיות ועיכוב קוגניטיבי. כאשר מופיע עיכוב ברבים מן התחומים שלעיל, הליקוי מוגדר כעיכוב התפתחותי רב תחומי. עם הגורמים המרכזיים לליקוי הרב התחומי נמנים: פגם גנטי כמו למשל תסמונת דאון, תסמונת אלכוהול עוברית, תסמונת האיקס השביר וסיבוכים רפואיים למיניהם. עם זאת, לעיתים לא ניתן לאתר את המקור לבעיה. עיכוב שפתי הינו הסוג הנפוץ ביותר של עיכוב התפתחותי. תחת ההגדרה של עיכוב שפתי ישנה יכולת הדיבור הן מבחינה טכנית והן מבחינה הבנה של דיבור, ואף של מחוות בלתי מילוליות. ילדים אשר נחשפים בגיל הינקות ליותר מאשר שפה אחת עשוי לגרום לעיכוב שפתי קל אצל פעוטות, ליקוי זה אינו נמשך עד לשנות בית הספר. כמו כן, לקויות למידה, בעיה בתקינותם של שרירי הדיבור, בעיות שמיעה והפרעות על הספקטרום האוטיסטי עלולות להתבטא בעיכוב שפתי. עיכוב ראייתי נובע לעיתים קרובות מבעיה בתיאום קואורדינטיבי בין העיניים אשר אמור להתפתח עד לגיל חצי שנה הטווח הנורמה, אך עשויים להיות גם גורמים אחרים לעיכוב ראייתי. בדרך כלל הבעיה נפתרת עם משקפיים רגילים או מיוחדים, רטייה או ניתוח. עיכוב התפתחותי אשר לא ניתן לאבחן מצב רפואי נלווה, עשוי לנבוע ממקור רגשי. במצב כזה, ייתכן שניתן יהיה להגיע לתוצאות הטובות ביותר בעזרת טיפול רגשי תמיכתי אצל מומחה מתחום בריאות הנפש. שיטות טיפול בבעיה ברוב המקרים הטיפול בעיכוב התפתחותי מערב עבודה של ההורים בבית. כך למשל, ההמלצה הראשונית לטיפול בעיכוב שפתי הינה להגדיל את כמות התקשורת המילולית עם הילד הן בדיבור והן בשירה ובקריאה ולעודד את הילד להשתתף. מבחינת טיפולים מקצועיים, ישנו היצע רחב של טיפולים אשר מותאמים לכל ליקוי באופן פרטני. בין הטיפולים המוצעים לבעיות התפתחותיות ישנם: קלינאי תקשורת וטיפולים ממוקדי שפה ודיבור, ריפוי בעיסוק, טיפולים פיזיים שיקומיים, כמו גם טכניקות התנהגותיות שונות הלקוחות מתחום הטיפול בספקטרום האוטיסטי. עבור ליקויים התפתחותיים אשר נובעים ממקור רגשי, או כתמיכה לטיפול ממוקד בתחום מקצועי אחר, ניתן לפנות לטיפול רגשי באמצעות טיפול במשחק על ידי פסיכולוג או פסיכותרפיסט מורשה.

Page image

בעיות תקשורת

מגיל צעיר מאד, ילדים לומדים שמילים, טון דיבור, הבעות פנים ומחוות בלתי מילוליות מהווים חלק מתקשורת נורמלית. בהתפתחות תקינה, ילדים לומדים להשתמש גם בהבעות פנים, צלילים ומחוות בלתי מילוליות כדי לבטא את עצמם. בעיות תקשורת הן מצב שבו לילד יש בעיה בביטוי של מילים או הברות מסוימות, כאשר הילד מתקשה לדבר באופן קולח ומרבה בהיסוס או בגמגום, כשהוא מתקשה לסדר את המילים באופן תקין או להשתמש בדקדוק נכון, לבטא במילים רעיונות ומחשבות או להבין את המסרים אשר אנשים אחרים מנסים להעביר לו דרך תקשורת מילולית ובלתי מילולית. גורמים וביטויים רוב הילדים לומדים מיומנויות דיבור והבנת דיבור בסיסיות עד גיל 3-3.5. עם הכניסה לבית הספר, בסביבות גיל 5, הדיבור הופך להיות מובנה בעל משפטים שלמים ושפה תיאורית. בעיות תקשורת עשויות להתבטא בשתי דרכים אפשריות. הראשונה היא בעיה בדיבור. ליקוי בדיבור עצמו יתאפיין בקושי בהגייה, גמגום או היסוס מרובה כשהילד מנסה לדבר. כמו כן, קיימת אפשרות של בעיה בהבנה ושימוש בשפה מדוברת. ליקוי שפתי מתבטא בקושי בבניית משפטים נכונים, קושי ביישום של כללי דקדוק וסדר המילים במשפט. ילדים כאלה עשויים להיתקל בקשיי הבעה וביטוי עצמי, משום שהם מתקשים להעביר מסרים מילוליים (ולעיתים לגבי המחשבות, הרגשות והרצונות שלהם. כאשר ישנו ליקוי שפתי בתחום ההבעה, הילד יתקשה ללמוד ולזכור מילים (כמו למשל שמות של דברים), הוא עלול להתקשות בלמידת חוקי הדקדוק ובבניית משפטים בצורה נכונה מבחינה תחבירית, ולהתקשות ביישום השפה להשגת מטרותיו (כמו למשל לשאול שאלות, לתאר אירועים ומצבים, לתת הוראות או לספר סיפור). ליקוי שפתי בתחום ההבנה של שפה מדוברת, יתבטא בקושי בהבנה של מילים בודדות (כולל מילות תואר כמו קטן/גדול, הכול, שונה...), ביטויים, מידע המובנה בתוך משפטים, שאלות, הוראה ארוכה ותיאורים של דברים. בעיות תקשורת כוללות מגוון הפרעות: ליקוי בדיבור, ליקוי שפתי, ליקוי שפתי בתחום ההבעה, ליקוי שפתי בתחום ההבנה של שפה מדוברת, גמגום או דיבור מקוטע, דיספרקציה וורבלית (בעיה בשרירי הדיבור), הפרעה סמנטית/פרגמטית (משפיעה על תקשורת חברתית בעזרת שפה, בעיה בעיבוד אודיטורי (CAP) ודיסלקציה. שיטות טיפול בבעיה בדרך כלל כאשר יש בעיית תקשורת יש לפנות לאבחון רפואי מקיף, כולל שלילת בעיות שמיעה אצל הילד. במידה ומאובחן מצב רפואי, יש לסיים את הטיפול הרפואי (למשל התקנת מכשיר שמיעה) לפני תחילת טיפולים נוספים בילד. חשוב שטיפול בבעיות תקשורת יכלול פן רגשי לתמיכה וליווי של האימון ברכישת מיומנויות הדיבור והשפה. זאת מאחר והפרעות מסוג זה עשויות לעורר תגובות רגשיות עוצמתיות של תסכול, פחד או כעס אצל הילד, אשר מתקשה להבין ולהיות מובן על ידי הסביבה באופן חוזר ונשנה. תחושות אלו עשויות לעורר התנהגויות וסכמות רגשיות בעייתיות אשר חשוב להתייחס אליהן במקביל לטיפול השפתי. בין הטיפולים המוצעים לילדים בעלי בעיות תקשורת הינם: טיפול אצל קלינאי תקשורת, טיפול התנהגותי בטכניקות התנהגותיות יישומיות (ABA), אימון תקשורת ממוקד להחלפה של התנהגויות בעייתיות בהתנהגויות מסתגלות יותר, טיפול קוגניטיבי התנהגותי לאימון ולימוד של הבעה והבנה של שפה מדוברת, טיפול רגשי אצל פסיכותרפיסטים של ילדים ועוד. טיפול בילדים בעלי בעיות תקשורת יערב תמיד מתן מידע והדרכה להורים לגבי טיב ההפרעה ותוכנית הטיפול בה.